שנת ישרים
אחד מסיפורי הזן מלמד שתורת הזן היא פשוט לאכול כשרעבים ולישון כשעייפים. אחת הכוונות המסתתרות מאחורי סיפור זה היא להיות נוכחים בצורה מלאה שבמה שאנחנו עושים – לאכול ולישון מתוך נוכחות מלאה ולא לעסוק במקביל בדברים אחרים או לתת למחשבות לנדוד לכיוונים אחרים. אולם במובן הבסיסי אף יותר, יש כאן אמת ביולוגית ורפואית שככל שהיא פשוטה כך היא גם נכונה. שכחנו כבר מה פירוש הדבר לאכול כאשר אנחנו רעבים. אנחנו אוכלים ממגוון סיבות אחרות, והדבר מוביל לא פעם להשמנה ולמחלות. אבל הפעם אני רוצה דווקא להתרכז בשינה.
בתרבות המערבית ההישגית, "גדולתם" של אנשים נמדדת לא פעם על פי מספר שעות השינה שלהם. אדם שישן הרבה הוא עצלן, לא פחות. ואילו אדם שישן רק 4 שעות בלילה הוא מושא להערצה. אישה אחת הסבירה לי ששינה היא בזבוז זמן, ולכן היא הולכת לישון מאוחר – בסביבות שתיים בלילה. ומה היא עושה בשעות אלו? צופה בסדרות בטלוויזיה.
אבל שינה אינה בזבוז זמן, אלא אחת ההשקעות הנבונות ביותר שאנחנו יכולים להשקיע בגופנו. על פי הרפואה הסינית, בזמן השינה הגוף והנפש מתכנסים בעצמם, ועוברים תחזוקה ותיקון. שינה מספקת חיונית לכל היבט של הבריאות, החל במצב הרוח וכלה במערכת החיסון.
גם הרפואה המערבית מכירה היטב בחשיבות השינה. בניסוי שנערך ב-1989 בארה"ב, עשר חולדות שנמנעה מהן השינה מתו תוך 11-32 ימים, בלי שהמדענים הצליחו לבודד סיבה אנטומית או פיזיולוגית מסוימת שגרמה ישירות למוות. גם בבני אדם, מחלה נדירה ביותר הקרויה חוסר שינה תורשתי קטלני, גורמת למוות תוך 7-36 חודשים מרגע התפרצותה. למרבה המזל, המחלה התורשתית הנדירה קיימת רק אצל כ-40 משפחות ברחבי העולם, וסביר להניח שהיא תיעלם לחלוטין מן העולם בזכות בדיקות גנטיות של העוברים. אולם היא מדגישה את החשיבות העליונה שבשינה.
מניעה מוחלטת של שינה היא בהחלט מצב קיצוני, אבל גם חסך שינה קצר בהרבה משפיע על הגוף לרעה. אפילו לילה אחד ללא שינה פוגע בפעילות מערכת החיסון, כפי שהראו מספר מחקרים שבדקו את תגובת הגוף לחיסונים. לילה ללא שינה לאחר החיסון, או אפילו שעות שינה מועטות מן הרצוי, גרמו לכך שתגובת מערכת החיסון לתרכיב החיסוני נפגעה באופן משמעותי. שינה מועטה מדי גם גורמת להפרעות הורמונליות רבות, כגון הפרעות באיזון רמת הסוכר, בתיאבון ובחילוף החומרים. וכמובן, מחסור בשינה פוגע ביכולת החשיבה, בזיכרון ובמצב הרוח.
יש, אם כן, התאמה מוחלטת בין הרפואה הסינית למערבית בנושא זה. ובכל זאת, למרות ההכרה הגורפת בחשיבות השינה, החברה שלנו ממשיכה להסתכל על שינה כעל בזבוז זמן, או לכל הפחות לא לתת לה את הכבוד המגיע לה. אחת הדוגמאות האבסורדיות ביותר היא בתי חולים. אנשים חולים מתקשים, פעמים רבות, להירדם במהלך הלילה, ממספר סיבות. ראשית, במקרים רבים, התחושה הכללית בלילה רעה יותר. הכאבים מתגברים, החום עולה, ואי הנוחות מתגברת. רבים סבורים שהסיבה היא פשוט שבלילה דעתנו פחות מוסחת ואנחנו מתרכזים יותר בכאבים. אבל הסיבות מורכבות יותר. תהליכים רבים בגופנו תלויים בשעון הביולוגי והם משפיעים על תחושתנו בלילה. למשל, פעילות מערכת החיסון תלויה באופן הדוק בשעון הביולוגי.
מבחינת הרפואה הסינית, הדברים ברורים אף יותר. בשעות היום הגוף מכוונן לתהליכים אחרים לגמרי – עיכול, תנועה, תקשורת, הפעלת החושים וכן הלאה. לעומת זאת, הלילה, כאמור, הוא הזמן בו הגוף מתקן את עצמו, נלחם בפולשים ובאופן כללי מתחדש. תהליכי התיקון וההפעלה המוגברת של מערכת החיסון כרוכים בעליית החום, בכאבים מוגברים, ובאופן כללי באי נוחות גדולה יותר. משום כך, אחד האבסורדים הגדולים בבתי חולים הוא היחס של המערכת כלפי שעות השינה של המאושפזים. לא רק שפעמים רבות קשה להירדם בגלל אור ומיני מכשירים מצפצפים (שחלקם אמנם דרושים, אבל חלקם פשוט מחוברים לחשמל ולא לחולים..), אלא שחולים רבים סובלים ונשארים ערים עקב הכאבים והתחושה הכללית הרעה במשך מרבית הלילה. לקראת הבוקר, כאשר הגוף עובר ממצב של תיקוני לילה למצב של פעילות יום, החולים מסוגלים סוף סוף להירדם ולזכות למעט מנוחה. ודווקא אז מתחילה סדרת פעולות שמונעות את השינה הזאת מהם – לקיחת בדיקות דם, ניקוי החדר, סיבוב רופאים, העברת משמרת ועוד ועוד. אז את בתי החולים יקשה עלינו לשנות בזמן הקרוב, אבל לפחות בחיי היום יום אנחנו יכולים להקפיד שאנחנו וילדינו נזכה לשינה מספקת. כמה זה מספקת? זה משתנה מאדם לאדם. יש אנשים שזקוקים לשמונה שעות שינה, ואחרים לשש בלבד. אבל העיקר – לזכור את דברי חכמי הזן – לישון כאשר אנחנו עייפים!
